בתור מתכנן כלכלי, הדבר שאני הכי פחות נוטה לעשות הוא להיכנס למקרר של המשפחה, לחשב להם את עלות היוגורט וכמה היו חוסכים אם היו נוסעים לסופרמרקט הכי זול בעיר. כלכלת משפחה הינה נדבך חשוב בהחלט ביכולת לשלוט על ההוצאות, אך זהו לא הנדבך היחיד או המרכזי.

צריכה היא ענין יחסי ואישי, המאפיינים שלה קשורים לסגנון חיים, העדפות ורכיבים נוספים אך בסופו של דבר אני מביט תמיד על התמונה המלאה ושואל את עצמי מהי נקודת האיזון של המשפחה בהיבט התזרימי, מהו פרופיל הנכסים במידה ויש כאלה, וכמה כסף פנוי אפשר לחלץ מהמצב הקיים ומהעתיד. הסכום הזה הוא הבסיס שאיתו מתחילים להניע את התוכנית.

הדבר השני שאני מחפש הוא השאיפות של המשפחה, היעדים וההעדפות. זהו חומר הגלם האמיתי שלי, המקום שתפקידי לכוון אליו ואשר יביא בסופו של דבר להצלחת התהליך.

הפוסט איפה הכסף? הופיע לראשונה ב- FINSPIRE.

אני האחרון לפקפק במקצוענות של הגופים הפיננסיים. אמנם בכל שוק באשר הוא יש כמה עשבים שוטים שראוי להישמר מפניהם,  וביתר שאת כאשר מדובר בכסף שלכם – אבל אני מוטרד ממשהו אחר לגמרי. מהתחרות האגרסיבית שיש בין הגופים השונים על כספו הפנוי של הציבור, ומהמעורבות של גופי שיווק גדולים בנושא הזה.  ולא פחות מכך, אני גם מטורד  מהשיח בין הציבור לבין העולם הפיננסי שהוא שיח חד-ממדי העוסק ברכיב אחד בלבד – התשואה.

תשואה על ההשקעה היא עניין חשוב, ללא ספק. אך, היא ודאי לא חזות הכול. רמת הסיכון של ההשקעה, נזילות הכסף ויכולת מימוש מהירה חשובים גם הם. לצד אלו חשובים גם סגנון ההשקעה וההתמחות. כל אלו הם פרמטרים חשובים לא פחות בבואנו לקבל החלטה באיזה אפיק להשקיע את הכסף הפנוי שלנו.

בראייה האישית שלי תשואה חייבת להיות מותאמת לסגנון החיים, למטרות וליעדים של המשקיע. והיא חייבת  להיות חלק מתוכנית אסטרטגית כוללת שבה כל הרכיבים המנוהלים משרתים יחידיו את יעדי החיים של הפרט או המשפחה, ומכוונים אליהם.

הפוסט תשואה מקסימלית – לא בכל מחיר הופיע לראשונה ב- FINSPIRE.

"תגיד, אתה באמת חושב שאתה יודע יותר טוב ממני לנהל את הכספים של המשפחה שלי?" הוא שואל אותי.

חייכתי בנימוס. בכל זאת מי שיושב מולי הוא מנהל כספים בחברה גדולה עם תקציבי עתק של מאות מיליונים.

"מה כבר אתה יכול לעשות בשבילי, בשביל הסכום שאתה מבקש ממני?", הוא הוסיף.

"לא הרבה", לחשתי לעצמי. לקחתי נשימה ושאלתי אותו – "מה דמי הניהול בפנסיה שלך?", "מה התשואות ב-3 השנים האחרונות?".

הוא משיב בשקט: "לא יודע".

אוקי, אני אומר  לו. ואני מוסיף לשאול: "מה הפרופיל הביטוחי שלך? מה הכיסויים שיש לך וכמה אתה משלם בגינם? מתי ישבת בפעם האחרונה על קופות הגמל שלך?".

הוא לוקח נשימה ואומר לי שהוא חייב  לומר לי בגלוי: "אני לא מגיע לזה…בעבודה אני עסוק מעל לראש וכשאני מגיע הביתה הדבר האחרון שאני יכול לראות זה עוד עניינים כספיים".

אני מחייך ואומר לו: "שלח לי את כל הניירת הזאת".

בשבילי זה היופי שבעבודה.

שבועיים אחרי קיימנו פגישת אבחון ראשונה, והדברים כבר נראו אחרת. מהר מאד נכנסנו לעבודה ולהגדרת יעדי החיים.

הפוסט למי יש כוח לכל ההחלטות האלה? הופיע לראשונה ב- FINSPIRE.